משנה תורה, תוכן החיבור ז׳

1 ספר זרעים

2 הלכותיו שבע, וזה הוא סידורן: הלכות כלאיים, הלכות מתנות עניים, הלכות תרומות, הלכות מעשרות, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, הלכות שמיטה ויובל.

3 הלכות כלאיים. יש בכללן חמש מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א שלא לזרוע זרעים כלאיים; ב שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם; ג שלא להרביע בהמה כלאיים; ד שלא לעשות מלאכה בכלאי בהמה כאחד; ה שלא ללבוש כלאיים.

4 הלכות מתנות עניים. יש בכללן שלוש עשרה מצוות – שבע מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א להניח פיאה; ב שלא יכלה הפיאה; ג להניח לקט; ד שלא ילקט הלקט; ה לעזוב עוללות בכרם; ו שלא יעולל הכרם; ז לעזוב פרט הכרם; ח שלא ילקט פרט הכרם; ט להניח השכחה; י שלא ישוב לקחת השכחה; יא להפריש מעשר לעניים; יב ליתן צדקה כמיסת יד; יג שלא יאמץ לבבו על העני.

5 הלכות תרומות. יש בכללן שמונה מצוות – שתיים מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א להפריש תרומה גדולה; ב להפריש תרומת מעשר; ג שלא יקדים תרומות ומעשרות זה לזה, אלא יפריש על הסדר; ד שלא יאכל זר תרומה; ה שלא יאכל אפילו תושב כוהן או שכירו תרומה; ו שלא יאכל ערל תרומה; ז שלא יאכל כוהן טמא תרומה; ח שלא תאכל חללה תרומה, ולא מורם מן הקודשים.

6 הלכות מעשר. מצות עשה אחת, והיא להפריש מעשר ראשון בכל שנה ושנה משני הזריעה וייתנו ללויים.

7 הלכות מעשר שני ונטע רבעי. יש בכללן תשע מצוות – שלוש מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א להפריש מעשר שני; ב שלא להוציא דמיו בשאר צורכי האדם, חוץ מאכילה ושתייה וסיכה; ג שלא לאוכלו בטומאה; ד שלא לאוכלו באנינות; ה שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים; ו שלא לאכול מעשר תירוש חוץ לירושלים; ז שלא לאכול מעשר יצהר חוץ לירושלים; ח להיות נטע רבעי כולו קודש, ודינו להיאכל בירושלים לבעליו כמעשר שני לכל דבר; ט להתוודות וידוי מעשר.

8 הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין. יש בכללן תשע מצוות – שמונה מצוות עשה, ואחת מצות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א להפריש ביכורים ולהעלותן למקדש; ב שלא יאכל הכוהן ביכורים חוץ לירושלים; ג לקרות עליהן; ד להפריש חלה לכוהן; ה לתת זרוע ולחיים וקיבה לכוהן; ו ליתן לו ראשית הגז; ז לפדות בכור הבן וליתן פדיונו לכוהן; ח לפדות פטר חמור וליתן פדיונו לכוהן; ט לערוף פטר חמור, אם לא רצה לפדותו.

9 הלכות שמיטה ויובל. יש בכללן שתיים ועשרים מצוות – תשע מצוות עשה, ושלוש עשרה מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: א שתשבות הארץ ממלאכתה בשביעית; ב שלא יעבוד עבודת הארץ בשנה זו; ג שלא יעבוד עבודת האילן בשנה זו; ד שלא יקצור הספיח כנגד הקוצרים; ה שלא יבצור הנזירים כנגד הבוצרים; ו שישמיט מה שתוציא הארץ; ז שישמיט כל הלוואתו; ח שלא ייגוש ולא יתבע הלוואה; ט שלא יימנע מלהלוות קודם השמיטה כדי שלא יאבד ממונו; י לספור שנים שבע שבע; יא לקדש שנת החמישים; יב לתקוע בשופר בעשירי לתשרי כדי לצאת עבדים חופשיים; יג שלא תעבוד אדמה בשנה זו; יד שלא יקצור ספיחיה כנגד הקוצרים; טו שלא יבצור נזיריה כנגד הבוצרים; טז ליתן גאולה לארץ בשנה זו, והוא דין שדה אחוזה ושדה מקנה; יז שלא תימכר הארץ לצמיתות; יח דין בתי ערי חומה; יט שלא ינחל כל שבט לוי בארץ ישראל, אלא נותנים להם ערים מתנה לשבת בהם; כ שלא ייקח שבט לוי חלק בביזה; כא ליתן ללויים ערים לשבת ומגרשיהם; כב שלא יימכר מגרש עריהם, אלא גואלים לעולם בין לפני היובל בין לאחר היובל.

10 נמצאו כל המצוות הנכללות בספר זה, שבע ושישים – מהן שלושים מצוות עשה, ושבע ושלושים מצוות לא תעשה.